


דו״ח זה מציג את ממצאי סקר השכר, המבנה הארגוני והטכנולוגיה שנערך בשנת 2025 בקרב יועצות ויועצים משפטיים פנימיים, מזכירי חברות, ממוני הגנת פרטיות (DPO) וקציני ציות בישראל. הסקר נערך במסגרת כנס מקצועי של ACC – ארגון היועצים המשפטיים הפנימיים בישראל, ובשיתוף Chamelio וה-HighLaw, כחלק ממאמץ משותף לגיבוש תמונת מצב עדכנית של שוק הייעוץ המשפטי הפנימי בישראל.
הסקר בוחן את תפקידי הליבה של המחלקה המשפטית המודרנית ואת השינויים המהותיים המתרחשים בתחום, על רקע התגברות הרגולציה, הרחבת תחומי האחריות הניהולית והמעבר ההדרגתי לאימוץ כלים טכנולוגיים מתקדמים – ובראשם פתרונות מבוססי בינה מלאכותית.
ממצאי הדו״ח משקפים מגמה ברורה של טרנספורמציה ארגונית: מעבר מתפקיד משפטי תפעולי לתפקיד אסטרטגי, בעל ממשק ישיר עם הנהלות ודירקטוריונים, אחריות רגולטורית רחבה ותלות גוברת בניהול ידע, תהליכים וטכנולוגיה.
מטרת הדו״ח היא לשמש כלי עבודה מעשי עבור יועצים משפטיים פנימיים, הנהלות ודירקטוריונים, בקבלת החלטות הנוגעות לתגמול, מבנה ארגוני, פיתוח מקצועי והיערכות לשינויים הצפויים בשוק. ממצאי הסקר מספקים תמונת מצב מבוססת נתונים מהשטח, ומאפשרים בחינה מושכלת של מיצוב אישי וארגוני ביחס לשוק הייעוץ המשפטי הפנימי בישראל.
מרבית משתתפי הסקר (כ־70.9%) מועסקים באזור המרכז. הנתון משקף ריכוז גבוה של פעילות עסקית וחברות במרכז, גם כאשר מטות הנהלה ודירקטוריונים פועלים מחוץ לישראל. מיקום המחלקות המשפטיות נקבע בעיקר לפי מוקדי פעילות ורגולציה ולא לפי מיקום הנהלה פורמלי.
למעלה ממחצית מהמשיבים מועסקים בהייטק, פיננסים ונדל"ן. מדובר בענפים המאופיינים ברגולציה מוגברת, עסקאות מורכבות וסיכון משפטי מתמשך. לפיכך, תוצאות הסקר משקפות בעיקר את תנאי השוק בענפים עתירי מורכבות משפטית.
1-2 עובדים
3-5 עובדים
6-10 עובדים
11-15 עובדים
מעל 15 עובדים

כמעט מחצית מהמשיבים עובדים בארגונים המונים 100–500 עובדים. ארגונים בגודל זה משלבים פעילות עסקית מורכבת עם משאבים משפטיים מצומצמים יחסית. הממצא מסביר את העומס הרב המוטל על מחלקות משפטיות רזות.
עובדים בארגונים של עד 19 עובדים
עובדים בארגונים של 20-49 עובדים
עובדים בארגונים של 50-99 עובדים
עובדים בארגונים של 100-499 עובדים
עובדים בארגונים של 500 עובדים ומעלה
רוב המשתתפים מועסקים בחברות פרטיות או ציבוריות ישראליות, בעוד שחברות גלובליות ודואליות מהוות מיעוט. עם זאת, בהמשך הדו״ח ניכר כי סוג הארגון משפיע באופן מהותי על רמות השכר, היקף האחריות והסטנדרטים המקצועיים.
חברה פרטית
יזמות נסחרת בארץ
יזמות (סטארט בחו"ל)
דואלית שנסחרת גם בישראל
חברה ממשלתית
אחר
מגזר ציבורי
רוב המשיבים ילידי אמצע שנות ה־70 עד אמצע שנות ה־80. מדובר באוכלוסייה המצויה בשלב קריירה בכיר המאופיין באחריות ניהולית ומשפטית גבוהה. שלב זה משפיע על רמות השכר, הציפיות לקידום והנכונות לשינוי תעסוקתי.
שנות ה-60 ומטה (1969 ומטה)
שנות ה-70 (1970-1979)
שנות ה-80 (1980-1989)
שנות ה-90 ומעלה (1990+)
61.2% מהמשיבים הן נשים ו־38.8% גברים. הנתון מצביע על ייצוג נשי גבוה בייעוץ המשפטי הפנימי. עם זאת, ייצוג מספרי אינו משקף בהכרח שוויון בדרגי בכירות או בתגמול.


קיים איזון כמעט מלא בין בעלי תואר ראשון בלבד לבעלי תואר שני. תואר מתקדם מהווה יתרון תחרותי בעיקר בתפקידי ניהול, רגולציה ומומחיות. הייעוץ המשפטי הפנימי מתפתח לכיוון מקצוע ניהולי רב־תחומי.
מרבית בעלי התואר השני מחזיקים בתואר LL.M, ולאחריו MBA. הדבר משקף העדפה להעמקה משפטית או לפיתוח יכולות ניהוליות־עסקיות. תחומי לימוד אלו רלוונטיים במיוחד לתפקידי ציות, פרטיות וממשל תאגידי.
למעלה ממחצית מהמשיבים מועסקים בארגונים גלובליים. סביבה גלובלית מייצרת מורכבות חוזית ורגולטורית גבוהה יותר. מורכבות זו מתורגמת, במקרים רבים, לרמות שכר גבוהות יותר.
כמעט מחצית מהמשיבים בעלי ותק של מעל 15 שנים. הוותק מהווה גורם מרכזי בקביעת רמות השכר בכלל התפקידים. הנתון מדגיש את חשיבות צבירת האחריות והניסיון לאורך זמן.
מרבית המשתתפים מחזיקים בוותק של למעלה מ־15 שנה במקצוע, נתון המדגיש את אופיו המצטבר של תפקיד היועץ המשפטי הפנימי. מדובר בקריירה ארוכת טווח, שבה ניסיון, היכרות עמוקה עם הארגון ויכולת ניווט רגולטורית הם נכסים מרכזיים המשפיעים ישירות על מעמד, שכר והשפעה.
כמעט מחצית - הקבוצה הגדולה ביותר
למעלה ממחצית מהמשיבים מנהלים בין עובד אחד לשניים בלבד. מבנה זה מעיד על מחלקות משפטיות רזות במיוחד, שבהן האחריות הניהולית אינה נובעת מגודל הצוות אלא מהיקף הסוגיות והמורכבות הארגונית. בפועל, היועץ המשפטי נדרש לשלב עבודה מקצועית אינטנסיבית עם ניהול מתמשך.
ברוב הארגונים מועברים בין 10% ל־30% מהעבודה המשפטית למשרדי עורכי דין חיצוניים.
מודל זה משקף איזון בין שמירה על ידע ושליטה פנימית לבין שימוש במומחיות חיצונית לצורך ניהול עומסים, סיכונים ותחומים ייעודיים.
רוב המחלקות מוציאות 10%–30% מהעבודה למיקור חוץ. מודל זה משלב שליטה פנימית עם מומחיות חיצונית, ומשמש לאיזון עומסים וסיכונים.
דיני עבודה, ליטיגציה ו־M&A מובילים במיקור חוץ. מדובר בתחומים עתירי סיכון והתמחות. הבחירה משקפת תעדוף ניהול סיכונים.
23.1%
15.7%
15.8%
7.6%
5.4%
2.1%
רק מיעוט מהארגונים עושה שימוש במערכות ייעודיות לניהול הוצאות משפטיות, בעוד שרובם נשענים על מעקב ידני או הערכות תקופתיות.
נתון זה מצביע על פער בין היקף ההוצאות לבין רמת הבשלות הניהולית בכל הקשור לבקרה, שקיפות וניהול תקציבי.
אין מנגנון מעקב מסודר
מעקב ידני / Excel בלבד
הערכה תקופתית בלבד
מערכת ניהול הוצאות משפטיות (Legal Spend)
ניכר קשר ישיר בין רמת השכר לבין שביעות הרצון מהתפקיד. משיבים בעלי שכר גבוה מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר, בעוד ששכר נמוך מתורגם באופן מובהק לתחושת שחיקה וחוסר הערכה. השכר ממשיך לשמש מדד מרכזי לתפיסת ערך התפקיד, גם בעידן של משמעות וגמישות תעסוקתית.
תוצאות הסקר מראות כי כמעט מחצית מהמשתתפים (45.0%) אינם מתכננים לעזוב, בעוד ש-30.6% מתכננים לעזוב ו-24.4% עדיין מתלבטים. נתונים אלו מדגישים את הצורך בהבנת גורמי שביעות רצון ושימור עובדים.
שוקלים את צעדיהם
מתכננים לעזוב
נשארים במקום העבודה
נתון זה מצביע על אתגר משמעותי בשמירה על עובדים בתחום ועל חשיבות בחינת תנאי העבודה והתגמול.
ככל שהוותק עולה, הפערים המגדריים מתרחבים. הממצא מצביע על פערי קידום לדרגי בכירות. הפער נוצר בעיקר במסלולי קריירה ולא בשכר התחלתי.

רמות השכר הגבוהות ביותר נרשמות בחברות גלובליות ונסחרות. הפער מוסבר במורכבות רגולטורית ובסטנדרטים בינלאומיים. סוג הארגון משפיע מהותית על פוטנציאל ההשתכרות.

מזכירי חברה בחברות גלובליות מציגים את רמות השכר הגבוהות בסקר. התפקיד כולל אחריות ישירה לממשל תאגידי ודיווחים רגולטוריים. השכר משקף חשיפה אישית גבוהה וסיכון ארגוני.

פארמה, ביוטק, הייטק וחברות אחזקות מובילות ברמות השכר. מדובר בענפים עתירי רגולציה, IP ודאטה. ההתמחות הענפית משפיעה באופן ישיר על רמות התגמול.


רוב המשיבים משתמשים או מתכננים להשתמש ב-AI. האימוץ מתקדם אך אינו אחיד בין ארגונים. ה-AI נתפס ככלי תומך ולא כתחליף מקצועי.
14.4%
40.5%
10.8%
34.3%
מרבית המשתמשים עושים שימוש ב-AI ב־10%–30% מהזמן. השימוש משולב בתהליכים קיימים. ה-AI טרם הפך למרכיב ליבה.
.
מרבית היועצים המשפטיים עושים שימוש ב-AI בשיעור נמוך יחסית מהזמן, לרוב עד 30%. ה-AI עדיין אינו חלק אינטגרלי משגרת העבודה היומיומית, אלא כלי נקודתי המשולב במשימות ספציפיות.
4.2%
10.2%
30.7%
46.6%
8.1%
כ-80% מהמשיבים מצהירים על כוונה להשקיע בלמידה ושיפור מיומנויות AI, חלקם כבר באופן פעיל. המגמה מצביעה על הבנה גוברת כי אוריינות טכנולוגית הופכת לרכיב חיוני בכשירות המקצועית של היועץ המשפטי.
כן, באופן פעיל וכבר מתחיל
כן, מתכנן בשנה הקרובה
אולי, בעתיד
לא, בשלב זה
השימושים העיקריים הם ניסוח, סקירה ומחקר משפטי. מדובר במשימות עתירות זמן ובעלות ערך משפטי נמוך יחסית. השימוש נועד לייעול והפחתת עומס.
24.4%
23.5%
18.8%
13.8%
7.7%
6.0%
1.9%
1.9%
1.3%
0.9%
למעלה מ־50% מקבלים קרן השתלמות עד תקרת הפטור. הטבה זו הפכה לסטנדרט בשוק הייעוץ הפנימי. היעדרה עשוי להעיד על סביבת תגמול פחות תחרותית.
עד תקרת הפטור מלא
כן, מעבר לתקרת הפטור
לא, אין קרן השתלמות
כשליש מהמשיבים אינם מקבלים מענק שנתי. הדבר משקף שונות בין מודלי תגמול ארגוניים. היעדר מענק עשוי להשפיע על שביעות רצון ושימור עובדים.
אין
עד משכורת אחת
1-2 משכורות
3-4 משכורות
4-5 משכורות
מעל 5 משכורות
למעלה ממחצית מהארגונים טרם מינו DPO. היעדר מינוי מעלה סיכונים רגולטוריים, במיוחד בשימוש ב-AI. האחריות מועברת בפועל ליועץ המשפטי או לציות.
כן
לא
32%
68%
ברוב הארגונים ה-DPO כפוף ליועץ המשפטי הראשי, ולעיתים למנכ״ל או לפונקציות ניהוליות אחרות. מבנה זה מחזק את הקשר בין פרטיות למשפט, אך מעלה שאלות ביחס לעצמאות התפקיד וליכולת הפעלת ביקורת אפקטיבית.
יועמ"ש ראשי
מנכ"ל
מנהל אחר בארגון
קצין ציות
CISO
אחר
בחלק גדול מהמקרים, ה-DPO ממלא תפקיד נוסף, לרוב כיועץ משפטי, קצין ציות או ממונה אכיפה פנימית. ריבוי הכובעים משקף עומס רגולטורי משמעותי המוטל על מספר מצומצם של בעלי תפקידים, ולעיתים על חשבון עומק והתמקצעות.
יועמ"ש
קצין ציות
אחר
הממונה על האכיפה הפנימית
CISO
עולם הייעוץ המשפטי, הציות, מזכירות החברה וה-DPO הפנימי בישראל נמצא בעיצומו של שינוי עמוק. ממצאי הסקר מצביעים על התרחבות מתמשכת של תחומי האחריות, עלייה בציפיות המקצועיות והניהוליות, והעמקה של הקשר בין הפונקציה המשפטית לליבת הפעילות העסקית והאסטרטגית של הארגון.
הנתונים מחדדים כי הצלחה בתפקידים אלו אינה נשענת עוד על ידע משפטי בלבד, אלא על שילוב של ניסיון, מומחיות ייעודית, אוריינות טכנולוגית ויכולת לפעול בסביבה רגולטורית מורכבת ומשתנה. במקביל, ארגונים נדרשים להכיר בתרומתם האסטרטגית של בעלי התפקידים המשפטיים, ולהתאים את מבני התגמול, הפיתוח והקידום למציאות החדשה.
הסקר אינו מסמן קו סיום, אלא נקודת ייחוס. הוא מאפשר לאנשי המקצוע ולאירגונים לבחון את מיקומם ביחס לשוק, לזהות פערים והזדמנויות, ולהיערך באופן מושכל לשלב הבא בהתפתחות שוק הייעוץ
המשפטי הפנימי בישראל.


Chamelio - The Legal Intelligence Platform
Home - Chamelio - The Legal Intelligence Platform
Chamelio builds intelligent technology for in-house legal teams. We understand that every in-house legal team operates uniquely - shaped by their industry context, company culture, and strategic priorities. Our platform adapts to these distinct characteristics, delivering hyper-personalized workflows that evolve with your team's specific needs.


HighLaw
עמוד בית חדש - HighLaw
highLaw Takes Law & Technology Higher Legal Campus • AI Solutions • AI Governance HighLaw מתמחה במפגש הייחודי שבין מומחיות משפטית, פרקטיקה וחדשנות פורצת דרך.אנחנו מעניקים לעוסקים במשפט ורגולציה כלים מתקדמים, פרקטיים ומותאמים אישית, כדי לאפשר להם לבלוט, לחדש ולהוביל מצוינות מקצועית בעידן החדש. מרכזי המומחיות שלנו מרכז פיתוח והטמעת פתרונות בינה מלאכותית עם התמחות […]